צור קשר
מבנה מחומרים קלים ללא קירות שתקרתו בנויה חלקית ומהווה משטח הצללה.
פתור מהיתר בנייה לפרגולה יינתן בתנאים הבאים:
ניתן להקים גגון או סככה (קירוי מלא) בכניסה למבנה, עד 20 מ"ר, ללא צורך בהיתר בנייה וללא צורך לדווח לוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
תנאים לפטור:
קירוי חניה:
בעקרון, קירוי החניה חייב להיות על פי המופיע בתוכנית המתאר. ישנן תוכניות המאפשרות קירוי בחומר קל, כגון: פרספקט. אחרות אינן קובעות כללים, ואז יש לראות האם קיימות הוראות מרחביות. ניתן לבדוק זאת בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בשעות קבלת קהל.
רשת צל:
קירוי באמצעות אריג המגן מפני השמש והשפעת מזג האויר (סככת צל), בהתקיים התנאים הבאים:
ביום ה-01/08/2014 נכנסו לתוקפן תקנות חדשות (תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014), הפוטרות הקמת מבנים מסויימים, עבודות מסויימות וסוגי שימושים מסויימים, מהצורך בקבלת היתר בניה מהוועדה המקומית.
התקנות הותקנו ע"י שר הפנים מכוח סמכותו לפי סעיף 145ג לחוק התכנון והבניה שהוסף במסגרת תיקון 101 לחוק התכנון והבניה.
התנאים לפטור מהיתר קבועים הן בסעיף 145ג והן בתקנה 2 של התקנות החדשות והם תנאים מצטברים, ביחס למבנים, העבודות והשימושים הפטורים:
כאמור לעיל אחד התנאם לפטור מהיתר הוא התאמה לתוכניות ולהנחיות המרחביות החלות במקום. סעיף 145ד לחוק התכנון והבניה שהותקן בתיקון 101 יכנס לתוקפו רק ביום 01/01/2016 והוא הנותן בידי הוועדה המקומית את הסמכות לקבוע הנחיות מרחביות בדבר השתלבותו של מבנה בסביבתו, חזותו, מראהו החיצוני, חיבורו לתשתיות ולעניינים נוספים לפי קביעת שר הפנים. כמו כן רשאית הוועדה לקבוע הנחיות פרטניות לגבי מגרשים מסויימים וסוגי מגרשים ועוד. הסעיף קובע חובת פרסום באתר האינטרנט של הוועדה ובעיתונות, זכות ערר על ההנחיות הללו ועוד.
תקנה 3 קובעת כי עד למועד כניסתו לתוקף של סעיף 145ד לחוק, רשאית ועדה מקומית לקבוע תנאים וסייגים נוספים לעבודות ולשימושים המפורטים בתקנות, וזאת בעניינים שפורטו בסעיף 145ד ובלבד שהם פורסמו באתר האינטרנט של הוועדה.
עוד קובעת התקנה הנ"ל, כי התנאים והסייגים הללו יעמדו בתוקפם 180 ימים לאחר כניסת סעיף 145ד לחוק לתוקף, דהיינו עד 28/06/2016, אלא אם קבעה הוועדה הנחיות מרחביות בעניינים המוסדרים בתקנות לפני המועד הנ"ל.
ועדות מקומיות שונות כבר פרסמו תנאים וסייגים כאלה או הנחיות מרחביות – לדוגמא פרסומי הוועדה המקומית הרצליה – לחצו כאן וגם כאן.
אלה מפורטים בפרק ב' של התקנות והם כוללים את העבודות והמבנים בטבלה למטה, לפי המפרט שנקבע בתקנות לגבי כל אחד מהם ובהתאם לתנאים ולסייגים (ולכשיפורסמו כאמור – להנחיות המרחביות) של כל ועדה מקומית. דהיינו רק מבנה, עבודה או שימוש העומדים בכל התנאים הנ"ל (כלל תנאי החוק, תנאי התקנות והתנאים הנוספים והסייגים או ההנחיות המרחביות שקבעה הוועדה המקומית) פטורים מהיתר.
לפרטים נוספים ראו גם בשער המידע לתכנון ובניה של משרד הפנים – לחצו כאן.
למילוי טופס דיווח מקוון – לחצו כאן – לא ניתן בגוגל כרום אלא רק באקספלורר או פיירפוקס ונדרש להתקין סרגל כלים (שירות הטפסים הלאומי – התקנה קצרה).
תקנה 4 קובעת כי אין בפטור מהיתר לפי התקנות כדי לגרוע מחובה לפי כל דין של בעל זכות במקרקעין או בעל זכות לגביהם, כלפי בעלי זכויות אחרים במקרקעין אלה, או בעלי זכויות אחרים לגבי אותם מקרקעין. כך למשל אם יש מספר בעלים במשותף הרי שהפטור מצורך בהיתר לא ממעט מחובתו של שותף אחד לקבל את הסכמת שותפיו האחרים לרבות בהתאם להסכם שיתוף ככל שזה קיים.
יש לציין כי עשויה לקום חבות אחרת בשל הקמת המבנה או המתקן אף אם הוא פטור מהיתר, כגון חובת תשלום אגרת שילוט לרשות המקומית בעת הקמת שלט פטור מהיתר או אף חובת תשלום היטל השבחה. על כן בטרם הקמת המבנה יש לבדוק את כל ההיבטים, התכנוניים והאחרים.
לגבי היטל השבחה במידה וקיימת תכנית משביחה החלה על המקרקעין, הרי שכידוע חל עיקרון המימוש ותשלום ההיטל נדחה למועד מימוש הזכויות. מועד זה נקבע בסעיף 1(א) לתוספת השלישית של חוק התכנון והבניה כאחד משלוש חלופות – (1) קבלת היתר בניה או שימוש שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית או מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה (2) התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה (3) העברת המקרקעין או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו.
במקרה של בניה, ביצוע עבודה או שימוש בפטור מהיתר לא חלה חלופה (1) שכן לא נדרש וממילא לא מתקבל היתר בניה ולא חלה חלופה (3) שכן לא מדובר במכר או העברת המקרקעין, אך לכאורה עשויה לחול חלופה (2). נקבע בפסיקה כי התחלת השימוש במקרקעין המבטאת ניצול של אישור התכנית היא בבחינת מועד "מימוש הזכויות". רוב הפסיקה הקיימת עוסקת בחלופות (1) ו-(3) וחלופה (2) לא זכתה לפסיקה נרחבת. על כן זו שאלה שיש לבחון אותה לפי נסיבות המקרה. יצויין כי בתזכיר הצעת חוק לתיקון חוק התכנון והבניה מיום 28/03/2014 הוצעו שינויים שונים גם בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. בין היתר הוצע לשנות את ההגדרה של "מימוש זכויות", כך שההגדרה תורחב ויכללו בה גם עבודה או בניה הפטורה מהיתר, שימוש שאין עימו בניה ואינו מחייב היתר ועוד (ראו התזכיר – בעמ' 87). שאלה היא האם ניתן ללמוד מכך לגבי היותו או אי היותו של מועד בניה, עבודה או שימושים הפטורים מהיתר בבחינת "מימוש זכויות".
צור קשר
ימים א'-ה' – 08:00-17:00
יום ו' – 08:00-14:00
© כל הזכויות שמורות לחברת קרן אור הצללות בע"מ | האתר עוצב ונבנה ע"י ADACTIVE